בן אסתר ושמואל, נולד ביום א' באב תר"ע (6.8.1910) בעיר זבורוב, פולין. למד בבית-ספר יסודי ותיכון ואף שירת בצבא הפולני. דויד העפיל ארצה ללא רישיון והגיע בראשית קיץ 1937, בתקופת מאורעות-הדמים. הוא הצטרף מיד ל"הגנה", התגייס לנוטרות ושירת במקומות המסוכנים ביותר, ביניהם עטרות, ים-המלח ותחנות-השאיבה בשער הגיא, לטרון וסריס ובקו המים לירושלים. מששקטה הארץ התיישב בשכונת בורוכוב, נשא אישה ונולד לו בן. את פרנסתו ופרנסת משפחתו מצא בעבודתו כנהג.

בתקופת מלחמת-העצמאות שירת את מולדתו בשימו את נפשו בכפו לקיים את התחבורה וההובלה בדרכים מתל-אביב לירושלים ולחיפה למרות התנכלויות הערבים לתחבורה היהודית. באחת מנסיעותיו, ביום ט"ו באדר ב' תש"ח (26.3.1948), נפל ליד עין ע'זאל בדרך לחיפה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה, חנה, וילד.